"מסע בין הרגלים"

"החלל – הספר האחרון. אלו הם מסעותיה של ספינת החלל אנטרפרייז. משימתה הנמשכת: לחקור עולמות חדשים מוזרים, לחפש חיים חדשים ותרבויות חדשות. לצעוד באומץ היכן שאף אדם עוד לא דרך…" (מתוך הפתיח המיתולוגי של סדרת המד"ב "מסע בין כוכבים – הדור הבא").

יאללה, צאו מהקופסה!

לאחרונה אני שם לב עד כמה אנו חיים בתוך לופים של הרגלים ולא רק שאנחנו חיים בתוכם, הם מנהלים ושולטים עלינו מבלי שאנחנו בכלל מודעים לזה. אין לי טענות לגבי הלופים האלו, אם הם עושים לכם טוב….תמשיכו איתם.

אבל מה קורה כשהם לא עושים טוב? כשאנחנו נמצאים בלופים של כעס על כלום ושום דבר רק כי התרגלנו לכעוס? זוכרים את המשפט האלמותי "צא מהקופסא"? תמיד כשישנה בעיה כלשהי ורוצים פיתרון חדש, מרענן, יצירתי וטוב, אומרים את המשפט הבא "יאללה, צאו מהקופסה…".

בואו נניח לרגע שלופ ההרגל שלי (ולא משנה עם זה תלישת ציפורניים, להתרגז בסיטואציה מסוימת, להגיב בצורה X על מקרה Y וכיו"ב) הוא קופסה כלשהי וזו הסיבה שהאמירה הזאת מעצבנת אותי!

בעיקר כיוון שאף פעם, אף אחד לא לימד אותי איך לצאת מהקופסה. אולי יותר גרוע, אותם אנשים שאומרים זאת, לא יודעים איך הקופסה נראית אז איך הם מבקשים ממני לצאת ממנה???

קשה להגדיר את הקופסה (אולי כי אנחנו חלק ממנה?) ולכן אף פעם אף אחד לא טורח לעשות זאת לפני שמתחילים את תהליך היציאה ממנה. אז איך אני יכול לצאת ממשהו שאני לא מבין אותו?

איך נראית הקופסה?

אנסה, בקצרה, לשרטט בפשטות את הארכיטקטורה של הקופסה, כך שכל אחד יוכל למלא את תוכנה במשמעות המתאימה לו. בכל מקרה המאמץ היחידי הינו מנטאלי.

לדעתי תהליך בניית הקופסה כולל תהליך שיש בו שני שלבים עיקריים – בשלב הראשון נשרטט את התוכן שלה ובשלב השני נבין מהם הגבולות שלה. ברגע שנעבור את התהליך (שנראה לכאורה פשוט אולם דורש השקעה וחשיבה), נוכל להבין את הקופסה ואת הכוחות שכובלים אותנו אליה.

אין ספק שכאשר נצא מהקופסה נכנס ישר (ומבלי לשים לב) לקופסה חדשה, אל לנו לשכוח זאת ולכן זהו תהליך מתמשך אינסופי.

שלב 1 – תוכן הקופסה ומפת מושגים

בשלב הראשון בו אנו משרטטים את תוכן הקופסה נשתמש בכלי טכני פשוט שנקרא "מפת מושגים", שהינה אסטרטגיה לייצוג גראפי של רעיונות ושל המושגים (אשר מרכיבים אותם) הנמצאים במוחנו ותורמים להבניית התפיסה והבנת המציאות (הרי תפיסת המציאות שלנו משמשת כ"פילטר" דרכו אנו רואים את העולם).

אסטרטגיית  מיפוי מושגים פותחה במקור בשנות ה-70 על ידי ג'וזף ד. נובאק, שהיה פרופסור באוניברסיטת קורנל בארה"ב ומחקרו התמקד בלמידה האנושית, יצירת ידע וייצוגו.

מפה מושגית מייצגת באופן חזותי ומילולי מילים, מושגים, פעולות וקישורים מרכזיים מהרעיון אותו אנו רוצים לשרטט (על לוח, נייר או תוכנת מחשב). יעילות המפה המושגית מוסברת בדרכים שונות על ידי החוקרים:

  • המפה המושגית היא ניסיון לחקות את האופן בו מתארגן המידע בזיכרון.
  • המפה המושגית מעוררת ידע קיים וסמוי, בכך היא מקילה על ההבנה והקישור של הידע החדש לקיים.
  • המפה המושגית מציגה את הקשרים בין המושגים מרכזיים ומשניים באופן גלוי, ומציגה את רמת החשיבות והפירוט שלהם ברעיון המרכזי. המעורפל והמרומז הופך להיות בהיר והחלטי.
  • המפה המושגית הופכת גוף ידע גדול למבנה מצומצם וקל להבנה ולפענוח.
  • המפה הופכת מידע מילולי ומופשט למידע ויזואלי המקל על הקידוד והזכירה.

(דוגמא ל"מפת מושגים", מתוך ויקיפדיה)

מפת מושגים משקפת את ההבנה הסובייקטיבית (שלנו) לגבי משהו מסויים ולכן יכול מאוד להיות שלשני אנשים שונים יהיו מפות מושגיות שונות על אותו נושא (תושיבו שני אנשים באותו חדר ויהיו 3 דעות שונות על אותו נושא 🙂 ).

המפה המושגית משמשת מסגרת המאפשרת הטמעה של מושגים חדשים במושגים קיימים ופעולה זו עוזרת להשלים ידע חסר, לחדד ידע קיים ולמלא חללים ברעיון מרכזי.

כמו כן השימוש במפה מאפשר יצירת קשרים חדשים בין מושגים שלא היו קודם בזיכרון ומכאן נוצרת גמישות ודינאמיות בארגון המושגים. היתרונות באסטרטגיית המיפוי –

  • סיוע ביצירת תמונה מנטאלית על תכנים מופשטים.
  • עידוד הבנה לעומק של רעיון על מנת לחשוף משמעויות עמוקות יותר.
  • טיפוח הסובלנות למספר משמעויות לרעיון אחד.
  • ארגון גוף ידע גדול אשר מסייע ליצירת סינתזה מוצלחת בין פרטים.
  • עידוד המשך שאילת שאלות מורכבות וקשות.
  • הבנת התשתית החשיבתית עליה מונח רעיון מסויים.
  • הבנת הנחות היסוד עליהם מושתת התפיסה והבנת ההגיון הנגזר מכך.

ניתן לראות עוד דוגמאות למפות חשיבה שונות ומשונות באתר של טוני בוזן (Tony Buzan).

בנימין זאב הרצל, מה הקשר?

בנימין זאב הרצל כתב בספרו "מדינת היהודים":

"מסתבר שלא די במציאת הנימוקים ההולמים, שידברו אל ההיגיון ואל הרגש. השומעים צריכים תחילה להיות מסוגלים לתפוס ולהבין; שאם לא כן יהיה קולך כקול הקורה במדבר".

אני חושב שהרצל הבין שלא יעזור לו אם הוא יפנה אל קהל שומעיו בדרך הרגילה (אל ההיגיון). הוא לא יצליח להגיע אליהם כי הם נמצאים בקופסה (תפיסה) שונה משלו. הם פשוט מאוד לא מסוגלים לתפוס את מה שהוא אומר להם מכיוון שהקופסה שלו בנויה מרעיונות ומושגים אשר הם אינם מכירים או מבינים עד הסוף.

בשלב ראשון צריך להבין מה היא התפיסה שעליה מושתת ההיגיון של שומעיך, רוב הפעמים גם הם אינם מודעים לתפיסתם ולכן יש צורך לחשוף את שורשיה.

התפיסה היא התשתית להגיון שבונה האדם לעצמו, ולכן ברגע שמשנים תפיסה, ההיגיון משתנה גם הוא. כפי שהרצל כותב "בשעה שרוצים לבנות על מקומו של בניין ישן בית חדש, יש להרוס תחילה ואז לבנות שוב". התהליך כפי שהוא מתאר אותו  בספר נראה כך –

  1. ליבון מושגים ישנים וחדשים (הבנה מהי הקופסה).
  2. סילוק דעות מעורפלות ישנות גלויות וסמויות (ניקוי הקופסה).
  3. קביעת הנחות חדשות (בניית שלד הקופסה החדשה).
  4. פיתוח הרעיון החדש (עיבוי הקופסה).

כהתחלה, אנו מעלים את המושגים המוכרים לנו על הנייר (לוח, תכנת מחשב או כל דבר אחר) ומתחילים לייצר את מפת המושגים. היא יכולה להיות מיוצגת על ידי מבנה היררכי, עכבישי או רשתי, זאת בהתאם למה שמתהווה בתהליך היצירה. צריך לזכור שבעזרת המפה המושגית נוכל לבחון את הרעיון (באופן ויזואלי) שהינו בעצם "גדול מסך מושגיו".

מכיוון שמפות מושגים מציגות באופן חזותי את המושגים והקשרים ביניהם כפי שהאדם תופס את הרעיון, ניתן לאבחן תפיסות אחרות ששונות מהסטאטוס קוו. כעיקרון, לתהליך ייצור מפת מושגים יש שישה שלבים עיקריים:

  1. סקירת הנושא או התחום.
  2. הוצאת מושגים מתוך הנרטיב לעיל (כמובן שלכל בן אדם או קבוצת אנשים עשוי להיות נרטיב שונה).
  3. סידור המושגים על הדף, אפשר לעשות זאת על ידי מיון מהכוללני לפרט.
  4. חיבור ותיוג הקשרים בין המושגים באופן ברור.
  5. הרחבה למושגים משניים, הוספת הסברים ותתי מושגים.
  6. ביצוע קשרי הצלבה – האם ישנם לולאות או הצלבות בין מושגים שנותנים עומק למפה?

בעצם, פה הסתיים השלב הראשון שבונה את תוכן הקופסה, עכשיו אנסה לגעת בשלב השני – בגבולות שלה.

שלב 2 – גבולות או "מושכים מוזרים"?

אני משנה עכשיו את המושג "גבולות" למושג "מושכים מוזרים", מושג אשר מגיע מתיאוריית הכאוס (מושך מוזר הינו אלמנט  אליו נמשכת המערכת שאינה מצליחה לצאת ממנו, אולם מתנהגת סביבו בצורה כאוטית).

(מושך [פרפר] לורנץ – דוגמא לשני מושכים מוזרים שסביבם מתנהגת המערכת בצורה כאוטית, מתוך ויקיפדיה)

למה אני משנה את המושג? מכיוון שאני סבור שלצאת מהקופסה לא דורש לצאת מגבול זה או אחר אלא להתגבר על מושכים מוזרים אשר משמשים ככוח כבידה שמקשה על החשיבה להתרומם מעל המוכר והקיים.

כלומר, לא רק שאני "חסום" מלצאת מהקופסה על ידי מושך מוזר כלשהו, החשיבה שלי נמשכת לתוכה (באופן אקטיבי). אשרטט את השלב השני במודל שיראה את אותם מושכים אשר פועלים על חשיבתנו, גם מבלי שאנו רוצים או מודעים לכך.

בעזרת המודל (יומרני משהו…) נוכל (אולי) להבין מה מושך את החשיבה שלנו לתוך הקופסה ובעצם מונע מאתנו לצאת ממנה –

  • "אובר ריאליזם" – (מה שנקרא "זה לא הגיוני") אנחנו בדרך כלל לא נותנים לדמיון שלנו להשתולל, לקפוץ מנושא לנושא או להביא אלמנטים מנושא אחד לשני, אנחנו לא מצליחים לראות את הפרקטיות והאופרטיביות ולכן לא ממשיכים את כיוון החשיבה הדמיוני (לכאורה).
  • היררכיה – התנהגות היררכית מהווה מושך, מכיוון שבסופו של דבר אנו "מפחדים" מההיררכיה (פחד לטעות, לאבד את האמינות, לא למצוא חן).
  • תקשורת בינאישית או "תרבות" – תקשורת ויחסים סמויים וגלויים בין אנשים.
  • כוח מניע – כוח מניע אלו הנחות היסוד, האמונות, הציפיות והתקוות שמהוות את התפיסה שלנו, עליה מבוסס ההיגיון. ברגע שנמפה תת מושכים אלו נוכל אולי להבין מהן הנחות היסוד והתשתית החשיבתית של התפיסה שלנו. יכול להיות כי שינוי קטן שלהן עשוי לגרום לשינוי גדול בתפיסת העולם שלנו (כמו אפקט הפרפר בתיאוריית הכאוס).
  • ניסיון וכוח המומנטום – רוב מה שאנו מנסים הוא תוצר של הניסיון האישי שלנו. עלינו לבחון יותר לעומק מהו הניסיון האישי שלנו ולשאול את עצמנו האם הוא רלוונטי למציאות כיום (שאלה קשה). ואם לא, כיצד אנו מעשירים אותו ואיך אנו לומדים מניסיון שמגיע מתחום שונה משלנו. לפעמים השלכת אלמנטים מתחום ידע אחד לתחום ידע שני ויצירה של משהו חדש יכול ליצור לנו רעיון או קונספט חדש אתו אפשר להמשיך להתקדם. אולם, אנו לא מצליחים להגיע לכך כיוון שאנו פוסלים מראש את היצירה החדשה במושגים כמו: "כבר ניסינו בעבר…", "זה דומה ל…", "זה לא הגיוני…" וכדומה. יהיה מאוד קשה להוציא "רעיון" שנמצא הרבה זמן, עקב המומנטום שהוא צבר. משבר עמוק (או הרבה משברים קטנים ועקביים) עשוי לגרום לשינוי המומנטום.
  • נקודת ייחוס/חיקוי – בדרך אנו משווים את עצמנו לאחרים, אולם בעיקר לאלו אשר קרובים אלינו. עלינו לצאת וללמוד גם מאלו שלכאורה נראים רחוקים מאתנו (אולי יש מין המשותף, אף שזה לא נראה כך בהסתכלות ראשונית). אנחנו חקיינים מלידה ולכן רוב הפעמים אנחנו לא שואלים שאלות קשות איך לייצר ערך ייחודי משל עצמנו.
  • שאלות – רוב הזמן אנו שואלים את אותן השאלות ולכן אין אנו מצליחים להגיע לתשובות חדשות. לפעמים ניסוח שאלה באופן שונה או מתן הקשר שונה לשאלה יכול לתת לה את העוצמה הדרושה על מנת לצאת מכוח הכבידה של המושכים.
  • הטיות חשיבה – מובנות במוח שלנו ופועלות באופן אוטומטי – חשיבת עדר, ביטחון יתר, אשליית השליטה, עיגון, ייצוגיות וכדומה. עלינו להציף הטיות אלה על מנת שנהיה מודעים טוב יותר לתהליך החשיבה שלנו, כך שנוכל להתמודד איתן באומץ ובנחישות.

המושכים המוזרים הינם אלמנטים במערכת וללא ספק משפיעים גם האחד על השני. לכן קשה להסתכל על כל מושך בנפרד אלא לראות ולהבין כל אחד בהקשר המערכתי שלו. כמו כן לדעתי, בסופו של דבר, ההדדיות בין המושכים המוזרים האלו בונה את ההתמכרות של המוח שלנו ברמה הכימית לאותו רעיון/הרגל/קופסה.

טוב, אז סיימנו למפות את המושכים העיקריים, עכשיו יש לנו קופסה משורטטת ואולי נוכל להבין בצורה טובה יותר איך לשנות אותה, איך להפוך אותה לקופסה אחרת רלוונטית יותר או לצאת ממנה ולהיכנס לאחת אחרת

 כי החיים הינם "מסע בין קופסאות".

בסדר, עד עכשיו בנינו את הקופסה אבל איך לעזאזל יוצאים ממנה??? דבר ראשון, זה שהבנו את הקופסה, שרטטנו אותה והמודעות שלנו אליה עלתה, כבר עשינו קפיצה קדימה.

למרות זאת, תהליך היציאה מהקופסה אינו פשוט כמו שרובם חושבים וזאת משום שאנחנו צריכים ללמוד לחשוב ולהתגבר על כוח המשיכה החזק של המושכים המוזרים.

לטעמי, חשיבה דורשת מאמץ ועל כן זוהי אינה פעולה טריוויאלית, בייחוד כאשר אנו מנסים "לחשוב אחרת" ממה שחשבנו עד כה והיא משלבת טכניקה, אינטואיציה, התעמתות עם עצמך ואומץ להתמודד עם הלא מוכר ובאי וודאות.

חלק מאסטרטגיות היציאה, סקרתי תוך כדי שפרטתי את המושכים המוזרים אולם בטח יש עוד המון אסטרטגיות איך "לצאת מהקופסה".

"מסע בין הרגלים"

אני לא יודע אם המושכים המוזרים שכתבתי לעיל הינם גנריים (אני חושב שהם לפחות נותנים ממה להתחיל) או שלכל אחד יש את המושכים הייחודיים שלו. בכל מקרה זו אסטרטגיית חשיבה לא רעה כדי לבחון את ההרגלים/הקופסאות שלכם.

בכל מקרה, כבר כתבתי לא פעם שהרגל הוא "רק" רעיון שהתמכרנו אליו (זה חלק משינוי התפיסה…) ולכן גם ניתן להילחם בו ולנצח בעזרת הכלים המתאימים. שטיפת מוח, אוטוסוגסטיה, דמיון, שינוי מושגים, התניות קלאסיות, העצמת תחושות, מיינדפולנס וכיו"ב יכולים להוות כלים לא רעים בכלל ל-"מסע בין הרגלים".

אז נסו לשרטט ולבנות את הקופסה שלכם עם התוכן שלכם והמושכים המוזרים שלכם ונסו לעשות את המסע שלכם. אני מקווה שההמחשה והוויזואליזציה תסייע לכם להתנתק מהמושך המוזר שלכם, לצאת מגבולות ההרגל הקיים ולעבור להרגל אחר ש"טוב" לכם יותר.

בהצלחה!

"שגר אותי למעלה…סקוטי…"